סנגל

סנגל מקבלת את פני המטיילים בחיוך גדול, בקצב שלא עוצר ובמסורת אירוח שיש לה שם משלה: טרנגה. מתחילים בדקר הצבעונית, בין שווקים, אמנות, מוזיקה ואוכל רחוב, ומפליגים לאי גורה — מקום יפהפה הנושא זיכרון כואב וחשוב של סחר העבדים האטלנטי.

מחוץ לבירה אפשר לטייל בסמטאות הקולוניאליות של סן־לואי, לשוט בין להקות ציפורים בדלתת נהר סנגל ובפארק דג'ודג', לבקר בחופים ובכפרים הירוקים של קזמאנס ולצאת אל הסוואנות הרחבות של ניאוקולו־קובה. המרחקים גדולים והתחבורה דורשת סבלנות, ולכן את המסלול הטוב ביותר בונים לאט: נסיעה באוטובוס מקומי, קערת תייבודיין, הופעה שנקלעים אליה במקרה ושיחה שנמשכת ערב שלם.

זו מדינה מצוינת לתרמילאים שאוהבים לשלב עיר, ים, טבע ותרבות חיה, ושלא רוצים רק „לסמן אטרקציות”, אלא להישאר עוד יום במקום שנכנס ללב. נהגו בכבוד באתרי הזיכרון, העדיפו מדריכים ועסקים מקומיים והשאירו מקום בתיק לקצת טרנגה בדרך.